רעש המנועים והשרשראות היה מחריש אוזניים. מה שחדר דרך האוזניות, התחרה בצעקות שבקעו מרשתות הקשר, אבל הוא שמע רק את רחש רפרוף קצוות הדגלים, או שכך היה נדמה לו. הביט ימינה ושמאלה על חומת האבק המסתירה את כל העולם שאחריהם, כמו הייתה מחרשה ענקית הנגררת בידי הטנקים השועטים לפניה. חש כאילו פלדת השריון נמסכת בגופו, מנפחת את שרירי החזה והכתפיים, לוחצת את עורו כנגד הסרבל. ובו בזמן, כף ידו שהשתרגה מתכת אף היא, מתהפכת לתוך גופו ומוחצת את ליבו.
מוחו הוצף בחלום היומי. הוא מניף דגל מתבדר ברוח. מהקצה המפרפר מתחיל להתפשט כתם דם, ולאחריו מתחיל הקצה לבעור. לכל גובה הדגל נוצרים שלושה פסים; פס דם ארגמני, בעקבותיו אדום צהוב של חריכה ולבסוף פס פחם מתפורר. הפסים מתקדמים לעבר המוט, הדגל מתכלה, המוט הופך לכידון עתיק, הסרבל לאזור חלציים ותילי אדמת הלס ליער עתיר ביצות. מידי פעם חולפים במים ספק נחשים ספק צלופחים, שנראים לו מוכרים מידי.
הוא מתקדם בזהירות ומגיע לשטח זרוע גופות. מבטן מרוטשת מחליקים מעת לעת מעיים ונעלמים לביצה בתנועות פיתול איטיות. מרגל קטועה, מגיחים רצועות חוסמי עורקים ובפיתולים מהירים נטמעים אף הם במים העכורים. הוא ממשיך להתקדם, ומצידיו מופיעים שני נחשים מתכתיים מבהיקים. גם אותם הוא מזהה. אלה שרשראות הכדורים של המקלע. נחשי המתכת נעים סביבו בזריזות, ובכל פעם שהם נתקלים במעיים או בחית-עין הם בולעים אותו.
חש שהוא מהדק את אחיזתו בכידון, ובעצם זו ידית המקלע. סחט את ההדק לצרור ארוך, הרים את ידו למתג, שאג פקודה לקשר, ושב לביצה. עכשיו התחילו ליפול פגזים. בכל פגיעה התרומם נתז רסיסים צבעוני, כאילו חמישה זיקוקים התפוצצו בו זמנית. המשיך להתקדם והגיע לקרחת יער. לכאן לא הגיע מעולם בלילה. כאן, הפגיעות היו אחרות. כמו פצצות עומק. קול פיצוץ עמום ולאחריו התרוממות גבעת מים קטנה והתפשטות אדוות. ולא רק הפיצוץ עצמו היה מאופק ומנומס, גם הקצב. הפגיעות היו במקצב קבוע; אחת, אחת, עוד אחת, שתיים רצופות, שתיים רצופות, עוד שתיים רצופות, אחת, אחת אחת, מרווח קטן וחוזר חלילה.
צעק בקשר על שני כלים שהתלהבו יתר על המידה, התקדמו מהר מידי, חרגו מהשורה וסיכנו את עצמם. סחט עוד צרור מהמקלע וחזר לביצה. עכשיו קראו לו ברשת הגדודית. ההודעה הנכנסת נשמעה לו כמו דף שנרטב, כל הדיו נמרח והטשטש, ורק את שמו יכל איכשהו לזהות. הושיט מוכנית את ידו אל המתג ושידר; טה, טה, טה, טהטה, טהטה, טהטה, טה, טה, טה...... טה, טה, טה, טהטה, טהטה, טהטה, טה, טה, טה.............