כל יום, כשחזר מהעבודה, הניח מספר עלי תה ירוק בספל דק, מזג עליהם מים רותחים והתיישב בכורסא. הספל מונח על השולחן לצידו, רגליו פשוטות על ההדום וידו השניה רפויה כלפי הרצפה באצבעות פשוקות. הכלב כרע לפניה והחל מזדחל לאחור. פרוותו נחדרה באצבעות כמו שיער העובר דרך מסרק. הזדחל לאיטו, עד שהיד הגיעה לעורפו, והתחילה לנוע בתוך הרעמה לפנים ולאחור, סוגרת את אצבעותיה בכעין צביטה קלה. הרגיש שהפרווה פולה ממוחו כיני סחי ורוע שהצטברו במהלך היום. כעבור שעה קלה, עלי התה שקעו לקרקעית הספל, והכלב שחש כי מוחו נקי לחלוטין, התיישב והניח את ראשו על רגליו. עכשיו פשט וכיווץ את אצבעותיו על עורפו והחל הוזה.
הפריח פנטזיות כמו בועות סבון גדולות, צבעוניות משבירת קרני האור והשתקפות מעוותת של הסביבה. הבועות, מלאות באוויר החם ששיחרר מתוכו, עלו לאיטן עד שנעלמו. לעיתים רחוקות, הפכה אחת הבועות לחלום, בדמות כדור זכוכית צבעוני ושקוף. את הכדורים אסף ושמר בצנצנות זכוכית בחדר מיוחד במוחו.
אחת לתקופה, הוציא כדורים דומים, חימם אותם בכפות ידיו ועיסה אותם לצורת קוביה. מהקוביות בנה מגדלים ויצק סביבם גבס ליצירת תבנית. בהגיע הזמן, היה נוטל אחת התבניות, ממלא אותה בחומר, ולאחר הייבוש הראשוני מפרק את הגולם מתוך התבנית.
את עיקר זמנו בילה בהקניית פרטי גימור ועיבוד הגלמים. מידי פעם, הפסיק ויצא להשתעשע עם הכלב, או להוציא אותו לטיול. כשהצטברה כמות נאה של חלומות מוגמרים, החל להוציא אותו לגינות כלבים. חיפש עבורו כלבה תואמת, ובקצה השני של הרצועה - אישה מפריחה בועות.