אתה מרצה על שיריך
המקרן מטיל אותך על הקיר
מסביר לכאורה
שמא ילכו בעקבותיך
מוחק את הלוח
באורח סמלי לכל הדעות
אך הסידן המתפורר נדבק לאצבעות
ומתפשט במהרה למכנסיים
כשטף דם לבן
ומחוויר צד פנים אחד
ומושך קו מהעיניים
וכל זה נעשה בידיעתך
ובינתיים
בחוץ מצלצלים
הקהל נע קלות במושביו
עוד מעט ימחאו כפיים
אי אפשר להפסיק עכשיו