אחרי לוויה (להקראה בלווייתי)
כל עוד לבכם דווי
נושאים אותי מחוויה לזיכרון
בשריונים מהססים
אחדור מבעד התריסים
בדרכי לחידלון
ואפגע בעצב חבוי
פרסו לי צדק יוקד ונקמה
נתחים נאים של כעס ועלבון
לרדת עמי למעבה האדמה
כקיסר מלווה לגיון
לא די לי בקרע כסותכם
אעמיק לחתוך בבשר
עד עורק מוגן ייפרם
ותישפך אהבה כנהר
חזרו לבתיכם ואהבו
כמו שלא עשיתם מעולם
בניכם ובני בניכם הרוו
ולכל עץ מצאו סולם
ועת יבואו מילים קשות
זכרו אותי
את יום מותי
את עזות הרגשות
עת חמתכם תתלקַח
היצמדו למצבה
ייפרם שוב החתך
ויגיר אהבה