חותם רעש הים בסלע הבטוח
שייך לאדמה
בשתיקתה נגד הרוח
אבל רסיסי המלח המרטיטים את נחירינו
שינויי הגוון הקורעים את ליבותינו
הרחש המחריש מחשבותינו
קוראים לנו למרוד
תזמון הרמזורים ושעות הפתיחה
שייכים למזימה
נגד הזמן והשכחה
אבל מחווה קטנה חסרת ערך
אורות הלילה בשלוליות הדרך
כריעה אבירית חסרת ברך
קוראים לנו לנדוד
ורק תקתוק השעון בדממה
מכתיב את תרגום שורות הקוד
כי בסיום מצב הלוחמה
אין ללכת
יש לרקוד