כשמשתררת אפילה
הירח הפנימי שלי מושך
את ים הדיכאון
לכן בניתי
אישיות על כלונסאות
כשהשמש מסנוורת
והגבולות נמסים
בצל הטוטם
ששיננתי מזמן
אנעץ יתד לאוהלי
ובין הערביים
עם עדרי המחשבות
ארד למעיין הצלול
למלא את כדי
ואשחט כמה אלים
להאכיל את הגדי