מרפד את החלל
בלוחות עבים של היגיון
מתקין בפינות
שבבים טובים של זיכרון
מסדר את המצב
בקווים לא שווים של דימיון
שובר
את הדהוד הדיכאון
מאָבֶך
את גלי הקיפאון
ומנסה להפיק
לִיד מידבק
של צליל
נקי
ההולך וגובר
מלחש דל לקול שאון