נס על נפשי
משתהה על סביון בגרוטאה מפויחת
מרפה קמט מורגש בפנים
עולה למאה שמונים
בוחן את המראות
ותצורות העננים
מתבהרת
הבעיה שהציקה לי חודשיים
עולה למאתיים
אולי החורשות היפות בהר
אולי דרכי עפר
למקומות שכוחים מנותקים מהזמן
אולי בעיר
בין השתקפויות לחדרים
ברעש
בגווני נהימת המנוע
מאט ומסתובב
חוזר לתחילת העניין
ומה נהייה מהענן
ובתוכי
מה נשתנה
ושוב לוחץ ומאיץ
כמה סוגי אפור יש בתמונה
ומה ההבדל בין זריחה לשקיעה
ואיך פתאום
בשיר שחוזר שוב ושוב
במאה חמישים
שומעים מקדחות ופטישים
ומה אפשר לבנות מזה
כשעולים למאה שבעים ושש
כשקו המחשבה נודד
ומד דלק יורד
ובעץ ירוק
ענף בודד - יבש
ולאן כל עוד רוחי בי
ומפני מי?