האיש היפה הזה
רוויי הבולענים
שלגי המילים הרכות
בין מצוקי הגרניט
סלעי הרעיון
נפשו המבותרת
המסירה עורלה מידי יום
במיומנות פקירית
מפר חוזים
בהתאם לרוח
דואה בזרם החיים
צובר גבהים
לגלוש
לנהר האהבה
לעבר המים הלבנים
בראפיד חמש
ואני
נמסה
לתוך החללים
שועטת במורדות
צוללת לבועות
מרחפת
בלי לזוז מהמקום
בלי להשקיע מחשבה
או להציף זיכרונות
וגם במבטו
החודר לתוך עיני
משתקפת תמונת לווין
של פרקטל נשמתו